קצת על OKR-ים

מכירים OKR-ים? זאת יכולה להיות שיטה נפלא. או גרועה.

איך מיישמים את השיטה בצורה טובה?

"אלה שלא לומדים מההיסטוריה נידונו לחיות אותה שוב." / ג'ורג' סנטיאנה

בקלאסיקה ״The Practice of Management״ של פיטר דרוקר משנת 1954, נחשפנו לראשונה לעולם הObjectives ושיטת העבודה Management by Objectives, או MBO. את השיטה הזאת יישם אנדי גרוב, מי שלימים יהיה אחד המנכ״לים האגדיים של אינטל בימי הזוהר שלה.

אנדי גרוב זיהה חולשות רבות בMBO, ולאורך שנים הכניס שינויים בשיטה, שקרא לה Intel-MBO, או iMBO. היום אתם מכירים את השיטה הזאת בראשי התיבות OKR, או Objectives and Key-Results.

אבל לחולשות של MBO יש כוח משיכה, ורבים מהמיישמים את שיטת ה OKR ״נופלים״ בחזרה אל החולשות הישנות.

אז מה הן החולשות האלה?

1. יותר מידי הכתבות מלמעלה למטה. אנדי גרוב גורס שלפחות חלק מהיעדים ורוב התוצאות המדידות צריכות להיקבע מלמטה-מעלה.
2. לצמצם את ההיררכיה. בהחלט אפשרי ורצוי לדלג על רמות היררכיות. אם כל רמה היררכית קובעת יעדים חדשים, רוב הסיכויים שיש יותר מידי ביורוקרטיה.
3. לשמר גמישות. במהלך העבודה אנחנו לומדים. סביר מאוד שחלק מהיעדים והתוצאות יתגלו כלא רלוונטיים וצריכים להיזרק אל הפח.
4. לאפשר כישלון. אחת החולות של מערכת הMBO הייתה יצירת תרבות ארגונית של ״ללכת על בטוח״. הארגון צריך להגדיר תוצאות מדידות שאפתניות מאוד מתוך הנחה שלא ניתן יהיה לעמוד בכולן.

אז איך יודעים אם המערכת עובדת טוב? אם בני-אדם רבים מסוגלים לעבוד בצורה עצמאית לעבר אותו כיוון, אז המערכת עובדת טוב.
אם רמת המיקבול נמוכה, או שקבוצות שונות עובדות בכיוונים מנוגדים, אז יש מה לעשות.

אז מה הטיפים שלכם ליישום אפקטיבי של OKR-ים?